החלטה בתיק ת"א 21571-06

רקע - תמצית עובדות וטענות

1.      הענין המונח בפניי הינו מחלוקת בין הצדדים בשאלת סמכותו העניינית של מותב זה להכריע בסכסוך נשוא הליך זה.

2.      כתב התביעה המתוקן בהליך זה הוגש ביום 11/2/2008 ועיקרו תביעה לכספים בסך 
כ- 573,373 ש"ח המוחזקים אצל הנתבעת 1, להלן תיקרא "הקרן",  ואשר נצברו ברבות השנים לזכות המנוח, ע.ב ז"ל, אשר נפטר ביום 30/5/06.

3.      התובעת הינה אלמנתו ויורשתו החוקית של המנוח.

4.      הנתבעת 2 הינה גרושתו של המנוח בהתאם להסכם גירושין שנכרת ואושר כפסק דין ביום 27/6/84.

5.      הליך זה התנהל עד כי ביום 6/1/09 ביקשו הצדדים לעכב ההתקדמות בו עד שיינתן פסק דין לעניין סוגית האותנטיות של הצוואה שנערכה על ידי המנוח וזאת במסגרת הליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת.

6.      פסק הדין החלוט ניתן ביום 18/10/11 ובעקבותיו התקיים דיון מקדמי נוסף בהליך זה.

7.      במסגרת הדיון התברר כי הצדדים חלוקים ביניהם באשר לסמכותו העניינית של מותב זה לדון במחלוקת שביניהם.

8.      התובעת טוענת כי בית המשפט לענייני משפחה הוא הטריבונל המתאים לדון בהליך דנן המשלב בתוכו תביעה כספית הן מכוח דיני הירושה והן מכוח הלכת איזון המשאבים.

9.      הנתבעת 2 טוענת כי מדובר במחלוקת כספית גרידא, כי יש להכריע כאן בסוגיית הבעלות על כספי הקרן וככל שתבקש התובעת להמשיך ולברר טענותיה בסוגיית איזון המשאבים, תתכבד ותפנה לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה נגד העיזבון.

10.  הקרן הודיעה כי תכבד כל החלטה שתינתן בנוגע לסוגיה במחלוקת וביקשה לפטור אותה מחובת התייצבות להליך.

11.  אין מחלוקת בין הצדדים באשר לנתונים כדלקמן אשר יובאו, מטעמי נוחיות, על פי סדר כרונולוגי:

11.1.                    ביום 2/8/82 חתם המנוח על טופס הצטרפות לקרן ושם רשם את שמה של הנתבעת 2, רעייתו דאז, כמוטבה בכספי הקרן במקרה של פטירה.

11.2.                    המנוח והנתבעת 2 התגרשו על פי הסכם גירושין שאושר ביום 27/6/84.

11.3.                    לימים, נישא המנוח לתובעת.

11.4.                    המנוח נפטר ביום 30/5/06.

11.5.                    התובעת הינה היורשת היחידה של המנוח בהתאם לצו קיום צוואה שניתן ביום 25/7/06 .

11.6.                    במסגרת ת"ע 5913-06-09 ( בית המשפט לענייני משפחה בנצרת) הוגשה בקשה לביטול צו קיום צוואתו של המנוח אשר נדחתה בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת מיום 18/10/11.